הלוואה נושכת

במשך שנים הצליחו הבנקים לחנך אותנו שאין בלתם, שקיומנו תלוי בהם ושאסור להכעיסם. בעזרת עבודה יסודית ומעמיקה הם השכילו להשכיח מאיתנו את העובדה הפשוטה שאנחנו הלקוחות שלהם ושהם ספקי שירותים, כמו ספקי שירותים בתחומים אחרים. והרי, כאשר אנחנו לא מרוצים מספק שירותים מסוים, נניח חברת סלולר, אנחנו יכולים להתמקח או לעבור לספק שירותים אחר. אבל זה לא עובד ככה אצל הבנקים.

לסדרות החינוך שהבנקים מעבירים אותנו יש השלכות רבות על כולנו, בטח אם אנחנו בעלי עסק עצמאיים שזקוקים להלוואה. למשל, הבנקים כיום כמעט שאינם מעניקים אשראי "סולו" לעסקים, כלומר הלוואה נטו שאינה כוללת שעבוד של תכנית חיסכון או פיקדון כנגד ההלוואה. הבנקים מעדיפים, כמובן, לגדר את הסיכון שלהם, ושאנחנו כבר נסתדר. מה נעשה, נלך לבנק אחר? הצחקתם אותם, בכל בנק זה עובד אותו דבר. איך הם עושים את זה? כשאנחנו זקוקים לאשראי עסקי הם דורשים מאיתנו לשעבד את היתרות החיוביות שיש לנו בבנק, כמו למשל יתרה חיובית בחשבון העו"ש, קופות חיסכון ופיקדונות חודשיים. הפרקטיקה הזו מובילה לבעיה כפולה עבורנו:

1. אנחנו לא יכולים למשוך את הכסף המשועבד לפני שפרענו את ההלוואה, כך שהכסף שלנו לא נזיל אלא שבוי בבנק
2. ההלוואה בשילוב השעבוד עולים לנו הון תועפות, מה שגובל לדעתי בהונאה

הבנקים מנצלים את התמימות ואת חוסר הידע שלנו לגבי הפרשי הריביות בין ההלוואות היקרות והפיקדונות הבנקאיים שמציעים ריבית אפסית ללא תשואה. התוצאה היא שעל ההפרש בין הריביות האלה אנחנו משלמים ביוקר, והסכומים מגיעים בקלות אלפי שקלים בשנה.

איך עובדת השיטה הבנקאית

אם, למשל, אילצו אותנו לסגור בתוך חיסכון בנקאי 30,000 ₪ כביטחונות כנגד הלוואה של 100,000 ₪, הריבית על ההלוואה עומדת על 5%, והתשואה על החיסכון היא רק 0.5%. מאותו רגע אנחנו בעצם מפסידים 4.5% על ה-30,000 שסגרנו בחיסכון!

למה? כי קיבלנו 100,000 ₪, אבל כדי לקבל אותם סגרנו 30,000 ₪ למשך כל תקופת ההלוואה. אי אפשר להשתמש ב-30,000 ₪ האלה בשביל להשקיע באפיקים משתלמים, אלא רק בפיקדון בבנק שלא מרוויח לנו כלום. ולכן, בפועל הריבית על ההלוואה שלנו גבוהה בהרבה מה-5% שהבנק כביכול הציע לנו. והאלטרנטיבה? הלוואה אינטרנטית עם ריבית הזויה שיכולה להגיע לעיתים עד ל-10%.

פתרון האשראי

עד ששר הכלכלה אריה דרעי יואיל בטובו לפעול בנושא, ישנן שתי דרכים, פחות מוכרות אך טובות עשות מונים, לקבל הלוואות זולות מבלי לשעבד את הכסף הקיים:

1. הלוואות בערבות מדינה לעצמאים ובעלי עסקים: כל עסק, אפילו אם הוא חדש מהניילונים, יכול להגיש בקשה לקבלת הלוואה חוץ בנקאית בערבות המדינה ולקבל הלוואה לטווח ארוך של עד חצי מילון שקלים, בתנאים נוחים (כמובן שצריך לדעת להתמקח על הריביות, וזה אפשרי). המדינה מעניקה ערבות ל-75% מההלוואה, ועצמאיים שהשכילו לנצל את ההטבה הזאת יכולים להכפיל את המימון עם הלוואה נוספת מהבנק באותו השווי. מכיוון שהבנק מתייחס לכספים בערבות מדינה כבעלי סיכון אפסי, אין סיבה שלא יאשר סכום דומה. המשמעות היא שבאופן תיאורטי גם עסק חדש לגמרי יכול לגייס בזמן קצר ביותר כמיליון שקלים. חשבו איזו צמיחה כל בעל עסק יכול ליצור מסכום כזה.
2. להביא ערבים: הבנק לא יגלה לנו, אבל אם נביא ערב נוסף (שותף, בן משפחה או מישהו שמאמין בעסק שלנו), אנחנו יכולים לקבל הלוואה עד 100,000 ₪ בלי לשעבד כלום. פשוט צריך לדעת לבנות את ההלוואה נכון, או לפצל אותה לשתי הלוואות קטנות יותר, והתנאים משתפרים פלאים.

בסופו של דבר, כשהבנק מנצל את הצורך בהלוואה ומוכר לנו מוצר בתמורה לכך שנקנה מוצר גרוע שהוא עצמו משווק (פיקדונות בנקאיים), אנחנו אלה שמשלמים את המחיר, תרתי משמע. אבל זה לא חייב להיות כך, אם נעשה שיעורי בית, ולא פחות חשוב - נתייעץ עם מביני דבר לפני שאנחנו רצים לחתום על מה שהבנק מציע. כי אם היועץ שלכם הוא הפקיד שמקבל את המשכורת מהבנק - הלך עליכם.

אבישי כהן הוא כלכלן בכיר, מנכ"ל אפק - פתרונות מימון לעסקים